אוגוסט החם והמהביל ממש לפנינו, חצי כברת דרך של החופש הגדול כבר מאחורינו אבל אם לשפוט לפי מבטי ההורים שאני פוגשת בימים האחרונים והמחשבות של כולנו בקשר להתחממות הגלובלית ועומס החום הבלתי נסבל, אני בטוחה שאם אשאל, התשובה הגורפת תהיה: החלק הקשה יותר של החופש הגדול- הנה הוא לפנינו..
עכשיו משהסתיימו הקייטנות, והחודש הארוך הזה לפנינו- מה ניתן לעשות כדי להמשיך ולשמור על מעט השפיות שעוד נותרה בנו, במיוחד אחרי 10 חודשים של מלחמה מתמשכת, כאב לב גדול, חטופים וחטופות שעדיין לא שבו לביתם וחיילינו שנלחמים בכל החזיתות...
חשוב לזכור שבכל הכאוס חייבת להיות לכל אחד מאיתנו נקודת אחיזה קטנה שתנצנץ עבורנו כמו אור באפילה- מה שנקרא : "להחזיק את התקווה" שעוד יבואו ימים טובים יותר- התקווה היא המאפשרת לאדם, בדיוק כמו שאמר ויקטור פראנקל - שיש בכוחו של האדם לעזור לעצמו לצאת מסבך נפשי מתוך התודעה העצמית שלו ולהעניק משמעות לחייו- הורים רבים מוצאים אחיזה בעשייה ובעבודה והנה בא החופש הגדול ומתדפק על דלתנו...אז תקווה אחת יש בדמות ה- 1 בספטמבר ואליה חשוב שיצטרפו גם צעדים מעשיים כגון:

תכנון- תכנון- תכנון: שבו עם הילדים וערכו רשימה של כל הפעילויות שניתן לעשות בחודש הקרוב, שבצו אותן יחד אתם בלוח החודשי, תוך התחשבות בתקציב ( הזדמנות נהדרת לחינוך פיננסי לפניכם)
זכרו שילד בעל הפרעת קשב; א. מתקשה לתכנן בעצמו; ב. זקוק לסיוע ולתיווך בארגון הזמן במהלך שנה"ל ולכן דווקא תכנון חופשי וגמיש בקיץ יטע בו את המיומנות הנדרשת לקראת שנה"ל עצמה...
תכינו יחד: כל מטלה ביתית יכולה להפוך למטלה שנעשית בשיתוף פעולה: הכנת ארוחת צהריים משותפת כשברקע מתנגנים שירים ישראליים או פלייליסט שהילד מעדיף יכולה ליצור חווית ביחד נעימה שמזמינה את הילד לשיחה קלה, ולשיתוף בחוויות היום שעבר. כל שיתוף שכזה הוא אבן דרך נוספת בבניין מערכת היחסים ביניכם.
האזנה משותפת לפלייליסט אהוב שלכם או של הילד, מזמינה את הילד קצת להיכנס לתוך עולמכם ואתכם- להיכנס לתוך עולמו. ככל שנכיר את עולמם של הילדים והמתבגרים הצעירים כך האפשרות לשיתוף, לשיחה והתייעצות כשיתקלו בעתיד בקשיים- גוברת.
תדאגו לעצמכם - החופש מתיש, החום מתיש, המלחמה הנמשכת והכאב והסבל שהביא עלינו ה- 7 באוקטובר מקשים מאד על הנפש, על הנשימה... ואנחנו כהורים- כמי שאחראים על גידול דור העתיד, על חינוך והכלת הילדים שלנו- חייבים לדאוג גם לעצמנו.
והמתבגרים שלנו- מה איתם? תנו להם חופש ו"ספייס" אבל תשארו עם יד על הדופק- זה שהם מתבגרים וזועפים, לא אומר שאינם רוצים בקרבתכם. עוד מידע אפשר למצוא ממש כאן.
הפרעת הקשב אינה יוצאת לחופש- היא מעצימה כל מימד התנהגותי שהקשה ומקשה על הילד שלכם ועליכם במשך כל השנה, ועל אחת וכמה וכמה בתקופת החופש הגדול נטולת המסגרת והשגרה- ולכן חשוב מאדדדדדד למצוא לעצמכם שעה בשבוע של זמן שיהיה לעצמכם. ספורט, קפה עם חברה, ישיבה לבד בים עם ספר בשעת ערב מאוחרת, או כל דבר שאתם לעצמכם אוהבים לעשות- אל תוותרו על עצמכם- כי אתם- עמוד התווך של המשפחה.
אני פוגשת בחודשים האחרונים הורים רבים שחוקים ועייפים, שמתקשים "להרים את הראש מעל המים" ועסוקים במרוץ החיים- אז מפה, אני קוראת לכם, לעצור לכמה רגעים- לדקה של מיינדפולנס מול חלון המטבח, לכמה דקות של מקלחת ארוכה יותר, לחצי שעה של הליכה איטית בערב מסביב לשכונה, לזמן שתקחו לעצמכם בלי עבודה בלי ילדים סביבכם רק אתם עם... עצמכם..
אוגוסט החם לפנינו- הצטיידו בקרחונים, צל, קרם עם מקדם הגנה ועוד מהעצות שפירטתי לכם כאן- בהצלחה.
Comments