פעמים רבות בפגישות הדרכה הורית עולה השאלה עד כמה צריך להסביר ולפרט לילדים השואלים שאלות, במיוחד בתקופה האחרונה כשאנחנו במצב מלחמה ומפלס החרדה והדאגות של כולנו עולה.
תמיד התשובה שלי תהיה-
א. ספרו את האמת
ב. שתפו גם ברגשות שאתם מרגישים
ג. תנו הזדמנות לילד לשאול עוד, עד כמה שמעניין אותו או לחילופין מרגיע אותו, ככל ש"תחבקו" את החרדה שלו ותענו לשאלותיו- כך תפחת החרדה, וככל שתתחמקו ממתן תשובות כך תגבר החרדה ושאלותיו ימשיכו...
ד. תנו תשובות מדוייקות עד כמה שניתן - בדיוק למה ששאל
ה. ולא פחות חשוב- כשאינכם יודעים משהו, אל תסתירו, אל תבטיחו משהו שאינו בשליטתכם- להיפך, שתפו את הילד בחוסר הידע שלכם, זה אמיתי וכנה הרבה יותר מאיזשהו משפט סתמי שהילד ירגיש שאתם לא מספרים דרכו משהו.
חרדות פוחתות ככל שיודעים יותר, תפיסת המציאות מתאזנת ככל שמבינים יותר והילד הוא- אדם צעיר, בסה"כ נמוך מאיתנו ( חכו לגיל ההתבגרות...) שרוצה להרגיש שסומכים עליו וגם משתפים אותו וגם מתייעצים איתו...
ככל שנסביר יותר, נשתף ונאפשר לילד לשאול בחופשיות כך תחושת הבטחון והמוגנות שלו תגבר, ואנחנו מאד רוצים שהילד ירגיש מוגן ובטוח.
Comments