ניצוץ, נדרש ניצוץ אחד קטן שידליק אש והאש- היא כבר יש לה התנהלות משלה, מתפשטת במהירות ושורפת מה שבדרכה.. אח"כ לשקם את נזקי השריפה- יקח זמן.
לפני כמה ימים פרצה שריפה בבנין מגורי. למזלנו איש לא נפגע ומכבי האש הגיעו במהירות רבה כדי לכבות את השריפה כך שנמנע נזק גדול ברכוש.
שאריות השריפה עדיין ניכרות ותהליך שיקום הדירה שנפגעה יארך זמן מה. המשפחה שהתגוררה בה עברה בינתיים לדירה אחרת בשכונה..
בבוקר שלמחרת השריפה הגיע אלי זוג הורים למפגש השלישי בתהליך ההדרכה שלהם.
מיד כשנכנסו ראיתי שהאבא נסער... הוא סיפר שערב קודם היה פיצוץ גדול בינו לבין בן ה- 10 שסירב להיפרד ממסך הטלפון ולהתחיל להתארגן לארוחת הערב והמקלחת- לשגרת הערב הידועה.
"לקחתי לו את הטלפון מהיד וזה, פשוט.. הדליק מריבה,, שרק גדלה וגדלה.." כך תיאר האבא הצעיר את השתלשלות העניינים.
"אני יודע, לקחתי לו את הטלפון בהבזק של חוסר מחשבה וזה ממש הדליק אותו..."
ואני בלבי חשבתי- זה מה שצריך- ניצוץ אחד שידליק שריפה.
אז מה היה לנו פה?
ילד בעל הפרעת קשב (ADHD) שמתרכז כולו במה שקורה במסך וקשה לו להתנתק ממנו ולעבור לפעילות הבאה (מקלחת)- למרות שהוא יודע מה שגרת הערב בבית.
אבא, בעל הפרעת קשב בעצמו, (מאובחן) שברגע האמת- שכח גם הוא מה כדאי לעשות, ונהג באימפולסיביות (לקיחת הטלפון מהיד) ומכאן,, הניצוץ שהצית את השריפה (- המריבה)
למה זה קורה?
הפרעת קשב היא אחת מההפרעות המתאפיינות בליקויים נוירו-התנהגותיים והיא נובעת בין היתר ממחסור בדופמין שמווסת ומאזן את ההתנהגות.
כשאין דופמין המוח מחפש תחליף מרגש שיעלה את רמת הדופמין. דופמין הוא חומר שמופרש ע"י המוח בסמיכות להפרשת אדרנלין, - משחקי המחשב והטלפון כוללים מרכיבים שמספקים את הריגוש המושך את המוח להפריש אדרנלין ואחריו- דופמין שכאמור, מעלה את רמת הקשב של הילד.
הדופמין החסר משבש את הפעולה התקינה של התפקודים הניהוליים- אותו חלק במוח שאחראי על:
1. סדר והתארגנות (זוכרים את שגרת הערב שהופרה..?)
2. וויסות הרגשות והתגובתיות שלנו (- וכשאין וויסות פורצת שריפה..)
3. התחלה של משימה חדשה והתנתקות ממשימה אחרת ( לא פשוט לעבור מהמסך למקלחת המתבקשת)
ועוד כמה תפקודים שאפרט עליהם בהזדמנות אחרת.
מה אפשר לעשות בפעם הבאה?
את הגלגל אי אפשר להחזיר לאחור, אבל בפעם הבאה שאנחנו רואים ששגרת הערב עומדת להשתבש כדאי:
1. להטרים- חשוב שנודיע לילד כמה פעמים מראש על הדבר הבא שעומד לקרות (מקלחת וארוחת ערב). לאט לאט יחלחל המידע למוחו ויתחיל להסית אותו מהפעילות בה הוא עוסק כעת.
2. לשמור עליו כשהוא מתפרץ- הילד אינו מתנהג באימפולסיביות נגד אבא, ברגעים האלה- האימפולסיביות שלו מנהלת אותו וקשה לו להיות מווסת/מאוזן- זה התפקיד של ההורה, במקרה הזה, אבא, לשמור עליו ולעזור לו לחזור לאיזון.
לשמור עליו פירושו: אם כבר נהגת, אבא באימפולסיביות- תהיה עם הילד ותאמר לו: אני מבין שאתה כועס, אבל עכשיו אנחנו מתארגנים למקלחת. (הבנת הרגש יחד עם תזכורת שגרת הבית)
3. ייתכן ויידרש להיות עם הילד במשך חצי שעה, כדי לתת מקום לרגש. הלגיטימציה לרגש יחד עם הבהרת הגבול
(-לא מקללים בבית שלנו) חשובות.
4. הכי חשוב- תהיה עקבי אבא. מרגע שהחלטתם כזוג הורים ששגרת הערב חשובה לכם, תתנהלו עם הילד בעקביות בכל ערב באותו אופן- גם כשהוא מתפרץ. אל תתנו בידו את הגפרור שיצית את השריפה- האחריות- בידיים שלכם.