כמה מילים על לקות למידה שהיא לקות בקריאה והבנת הנקרא (או כפי שהיא מוכרת בציבור- דיסלקציה).

לקות בקריאה יכולה להיגרם כתוצאה מ:

1. קושי בלמידת שמות האותיות,

2. קושי בהמשגה,

3. קשיים בשליפה – כלומר, קיים אצל הילד אוצר מילים אך הוא מתקשה לשלוף את המילה המתאימה בזמן ובמקום הנכון.

על פי ה- DSM-5 (המדריך לאבחנות פסיכיאטריות של ארגון הפסיכיאטרים האמריקאי, שעל פי האבחנות שבו פועלים כלל אנשי המצוע בארץ) לקות למידה תאובחן כשיתקיימו התנאים הבאים:

1. יש לילד קושי בלמידה לפחות 6 חודשים, על אף התערבויות שנעשו כמו הוראה פרטנית בבי"ס או הוראה מתקנת.

2. התפקוד הלימודי מונמך באופן מהותי, ונמצא בפער של מעל שנתיים ממה שמצופה מקבוצת הגיל של הילד.

חשוב להבין שייתכן שהילד יצליח לקרוא באופן לא מדוייק ושוטף אך יבין באופן כללי את המסר של הטקסט, אבל ככל שיתקדם בשנות הלימוד בבי"ס ויהיה עליו לשלוט במיומנויות הבנת הנקרא רבות יותר, הילד יתקשה יותר ויותר מה שיכול לשמש כנורת אזהרה שייתכן ומדובר בלקות למידה שיש לאבחן.

זו גם הסיבה שבגללה לא מאבחנים לקות למידה בכיתה א' או אפילו ב', מה גם שהמבחנים לאיתור לקויות למידה הם בעלי תוקף סטטיסטי רק מכיתה ג' ומעלה.

אבחון לקויות למידה נקרא אבחון דידקטי ובמידה ומדובר בילד בוגר יותר אשר עבורו נדרש אבחון מקיף ותקף להתאמות לבגרויות, אז נדרש לערוך אבחון פסיכו- דידקטי מקיף. משרד החינוך שינה בשנים האחרונות את ההנחיות לגבי אבחונים מקובלים (קבילים) והוא בודק האם קיימת הסטוריה של לקות למידה כאשר מוגש לידיו אבחון לתלמיד בכיתה ט-י.

חשוב לזכור שכמו במקרה של הפרעת קשב, גם הילד בעל לקות הלמידה סובל מתסכול ומפגיעה בדימוי העצמי שלו;

הוא מתכונן למבחן אך לא מצליח בו, או שאינו מצליח לקרוא בעצמו קטע מידע ולענות על כל השאלות ללא עזרה ותיווך ובעיקר הוא יודע ושם לב שהוא אינו מצליח לקרוא כמו חבריו.

ולכן, כשיש חשד- חשוב לאבחן מוקדם ככל האפשר כדי לסייע לילד וללמד אותו בדרכי הוראה מתקנת/מותאמת כדי שיוכל לגשר על הפערים.

לקות הלמידה כמו הפרעת הקשב תלווה את הילד כל חייו אבל בהחלט אפשר להעניק לו כלים ללמידה יעילה ועוקפת לקות.

מה מרגיש ילד לקוי למידה? מה הוא רואה או קורא?

איך ניתן לסייע לו בבית מעבר לשעורי הוראה מתקנת?

עקבו אחרי הפוסטים הבאים והמידע שיהיה בהם.