חרדה וילדים עם ADHD במלחמה- איך לעזור לילד בזמן מלחמה?

במצב המלחמה המתמשך – מלחמת חרבות ברזל, חטופים במנהרות עזה, ועימות צבאי פעיל מול איראן – חיי היום־יום של הילדים ובני הנוער מתאפיינים בחוסר־שגרה, אזעקות ושיבוש שינה.

ילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) מתקשים יותר בוויסות רגשי ובריכוז כשהתנאים מסביב הופכים לבלתי יציבים במיוחד. לפי דוחות משרד הבריאות, מאז תחילת העימותים מול איראן התקבלו אלפי פניות למוקדי התמיכה הרגשית, עם עלייה משמעותית בדיווחים על הפרעות שינה, בכי תכוף ועלייה בתגובות אימפולסיביות.

מאמר זה מציג את ההשפעות הפסיכולוגיות של המצב על ילדים עם ADHD, מציע כלים מעשיים להורים, ומסביר מה ניתן לעשות כדי לתמוך בילדים דווקא בזמנים האלה.

חרדה שמציפה – איך המלחמה מול איראן מחריפה את תסמיני ה‑ADHD

במהלך העימות הצבאי מול איראן, שכולל ירי טילים לעבר ערים מאוכלסות ברחבי הארץ,, ילדים – ובמיוחד אלו עם הפרעת קשב (ADHD) – חווים חרדה מתמשכת שמופיעה בעוצמה גבוהה יותר מהרגיל. עבור ילדים אלה, כל רעש חזק, אזעקה פתאומית או מעבר ממקום בטוח למרחב מוגן עלול להציף את מערכת העצבים ולהחריף את תסמיני הקשב: חוסר שקט, אימפולסיביות, קושי להתרכז והתנהגויות חרדתיות.

על פי סקר שפורסם ב־Times of Israel ב־17 ביוני 2025:

“Children with pre-existing mental health conditions are showing significant regression in behavior and increased emotional reactivity during this prolonged period of conflict.”(Times of Israel, June 17, 2025)

החרדה אינה רק תסמין נלווה – היא עלולה להפוך לגורם מחמיר שמשבש את הוויסות הרגשי והמנטלי של ילדים עם ADHD. מכאן נובעת החשיבות של תיווך רגשי מותאם, הסברים פשוטים והקניית תחושת שליטה.

חיים בין אזעקה לשגרה – ילדים עם ADHD במציאות הישראלית

במציאות ביטחונית רוויית אזעקות ופגיעות ישירות, ילדים עם הפרעת קשב (ADHD) מתמודדים עם הצפה רגשית מתמדת. המעברים החדים בין שגרה לכוננות, השהייה במרחבים מוגנים ושיבוש מסגרות – כל אלו מקשים על ילדים שמתקשים ממילא בוויסות, בהתארגנות ובתגובה רגועה לסביבה.

בכתבה שפורסמה ב־Times of Israel (באותו מועד) נכתב:

“Children with ADHD are struggling significantly to cope with the uncertainty and inconsistency of daily routines under fire.”

ילדים אלה זקוקים למסגרות ברורות ועוגנים רגשיים קבועים – כשאלו משתבשים, התסמינים מתגברים ובהעדר מסגרות חינוכיות הופכים ההורים לאחראיים ישירים ומרכזיים ליצירת סביבה מותאמת ומרגיעה.

מה קורה בגוף ובנפש בזמן המלחמה?

מאז תחילת הלחימה, רבים מדווחים על בעיות שינה, קשיי ריכוז והתפרצויות כעס. לפי דיווח ב־Ynet מ־19 ביוני 2025,

"48% מהישראלים דיווחו על בעיות שינה משמעותיות מאז פרוץ הלחימה."(Ynet, 19.6.2025)

לילדים עם ADHD, בעיות שינה אינן תופעת לוואי בלבד – הן עלולות להחמיר את תסמיני ההפרעה בצורה דרמטית: מגבירות אימפולסיביות, חוסר שקט ותסכול יומיומי.

מחקרים מראים שהקשר בין ADHD לבעיות שינה הוא דו-כיווני: בעיות שינה עלולות להחמיר תסמיני קשב, ולעיתים אף להביא לאבחון שגוי של ADHD. לכן, בימים שבשגרה, חשוב לשלב בטיפול בילד התייחסות לשעות השינה, להרגלי השינה, הרפיה לפני השינה, ולעיתים אף תדרש התייעצות עם רופא הילדים ובדיקה במעבדת שינה.

 5 כלים פשוטים להורים – כך תעזרו לילד לעבור את התקופה;

ההורים הם העוגן הרגשי של הילד, ובידיהם אפשרות ממשית להקל. מצרפת כמה כלים מוכחים, פשוטים וישמים:

1. שגרה יציבה – שמרו על זמני שינה וארוחות, זמני משחק ויצירה וגם זמן קריאה או הקראה לילדים גם כשהכל מסביב משתנה, הוסיפו לשגרה גם זמן תנועה, כידוע, תנועה מפחיתה חרדה ומחזקת את הבטחון של הילד.

2. הדגימו לילד ויסות רגשי – דברו בטון רגוע, הסבירו מה קורה בפשטות ובגובה העיניים. תרגלו יחד עם הילד נשימות עמוקות, דיבור עצמי מרגיע והסבירו: "אנחנו מוגנים, יש צבא שפועל כדי לשמור עלינו", ואל תשכחו- חיבוק, מגע מרגיע אותנו, ועכשיו יותר מתמיד.

3. נשימות והרפיה – תרגולים קצרים של נשימה עמוקה או הפסקת תנועה יכולים לשנות מומנטום רגשי.

4. שיחה פתוחה – תנו מקום לפחדים ולשאלות. עצם השיחה מרגיעה. שתפו את הילד (במידה) גם במחשבות ובחששות שלכם, שיתוף אישי מעורר הזדהות ומאפשר לילד לבטא את עצמו.

5. תחושת שליטה – תנו לילד תפקיד (לבדוק מי הגיע לממ״ד, לסמן ימים בלוח). זה כלל חשוב תמיד ועוד יותר בתקופה הנוכחית- מעורבות בפעילויות שגרתיות כמו הכנת משחק למשפחה, עזרה לאח צעיר, מדידת זמן הגעה לממ״ד מעלה את תחושת הבטחון של הילד. מועילות= בטחון ועלייה בתחושת המסוגלות העצמית והקלה במצוקה ובחרדה.

ועוד מתנ"ה;

·       מגע – חיבוק ארוך של 45 שניות לשחרור הורמון האוקסיטוצין ( הורמון האהבה) המרגיע

·       תנועה – ניעור הידיים והגוף, טלטול ידיים לצדדים 30 פעם.

·       נשימות – לשאוף כמו שמריחים פרח ולנשוף כמו שמכבים נר

·       היגד חיובי – נאמר לעצמנו ולילד- אני בטוח, אני מוגן, שומרים עלי.

סיכום – חרדה ו-ADHD: אפשר להתמודד

המציאות הביטחונית הקשה מציבה אתגרים עצומים לילדים עם ADHD. החרדה הופכת לזרז של הצפה רגשית, והיכולת של ההורים להחזיק, להכיל ולתווך את החוויה – קריטית. עם כלים מתאימים, גישה אמפתית ותמיכה מקצועית במידת הצורך – אפשר לעבור את התקופה הזו בצורה בטוחה יותר, ולעיתים אף לחזק את תחושת הקרבה, החוסן והגמישות של כל בני המשפחה.

🎯 רוצה לדבר איתי על איך לתמוך בילד שלך בתקופה הזו?

שלחי לי וואטסאפ בלחיצה כאן – ואני אחזור אלייך לשיחה אישית עם הקשבה וכלים מעשיים.

📲 לחצי כאן לשליחת הודעה