כשעורכים לילד אבחון, הוא כולל מספר שלבים מקדימים של איסוף מידע מההורים, מהצוות החינוכי וכמובן מפגש אחד או אפילו יותר עם הילד עצמו, במקרה של אבחון פסיכו- דידקטי ואז מגיע שלב התוצאות והמסקנות. המאבחן, רופא או פסיכולוג (בהתאמה לסוג האבחון) יושב עם ההורים, מסביר, מדגים מתוך האבחון ואף אמור לסקור את ההמלצות בסופו. פעמים רבות ההורים שומעים ולא שומעים.. מה יכולות להיות הסיבות לכך? ** אחד ההורים הוא בעצמו בעל הפרעת קשב ומתקשה לעקוב אחרי הסברי הרופא/ המאבחן. ** התוצאות דורשות זמן עיכול והפנמה- זהו שלב ידוע בהתפתחות ההורית ולכל אחד הקצב שלו לעבור את השלב הראשוני הזה.
** לרוב, יש יותר מהמלצה אחת באבחון ויש צורך לעבור על ההמלצות ולעשות סדר עדיפויות ביניהן, דבר הדורש יד מכוונת.
** לרוב, ההורים נחשפים למושגים חדשים ומעורפלים בחלקם שיש צורך ביותר מפעם אחת להסביר אותם ולהדגים, כמו; לקות למידה, מודעות פונולוגית, אימפולסיביות ועוד.. שהרי ההורים, אינם אנשי מקצוע, לרוב, המטפלים בקשיים שהתגלו.
מה כדאי לעשות עם ממצאי האבחון ובכדי שלא תרגישו "אבודים"?
חשוב לקבל הדרכה והסברה נוספת לממצאי האבחון. חשוב להתייעץ, להבין את משמעות המסקנות ולהחליט איזו המלצה נמצאת בעדיפות ראשונה וכן הלאה.
בדרך כלל, רצוי ומומלץ להיעזר באיש/אשת מקצוע שילוו את ההורים בדרך אל יישום ההמלצות, מדריך/מדריכת הורים שיכולים גם להפנות את ההורים לאנשי מקצוע מומלצים בהתאם להמלצות האבחון.
רצוי לבחור מדריך/מדריכת הורים בקיאים בנושאי הפרעת הקשב ולקויות הלמידה.
הורים יקרים, אל תשארו לבד, אמנם השלב של "להרגיש אבודים" מוכר בספרות המקצועית כחלק מהתהליך שעוברים ההורים בקבלת והפנמת הלקות של ילדם- אך עדיין אין זה אומר ש"חייבים" לשהות בשלב הזה לאורך זמן.
פנו לקבל הדרכה, הכוונה, הצטרפו לקב' פייסבוק ותתיעצו. ככל שתקדימו לקבל הדרכה וליישם את המלצות האבחון- תצליחו לקדם את הילד.ה במידה רבה יותר.