מוטיבציה והפרעת קשב

״אבל מה המוטיבציה שלי בכלל לצעוד…?

יש כאן כאלה שרצות, הולכות עשרות אלפי צעדים,

והמדליה באפליקציה לא תגרום לי לצאת להליכה

כשמלכתחילה אני עושה פחות…״

כך אמרה לי חברה השבוע כשדיברנו על אפליקציית STEP APP שמשגעת את כולנו..

והמשפט שלה נשאר איתי.

דופמין והקשר להפרעת קשב ומוטיבציה

כי חשבתי מיד על הילדים שלנו.

ובעיקר על ילדי הקשב.

על הילד שיושב מול שיעורי הבית וכבר מראש מרגיש מובס.

על הילדה ששומעת את המורה אומרת "זה קל",

ורק היא מרגישה שהמוח שלה מתאמץ פי עשרה.

על הילדים שמפסיקים לנסות כי הם כבר לא מאמינים שהמאמץ ישתלם ( ובתוך תוכם פנימה הם רוצים להצליח, מאד רוצים)

ופה בדיוק נכנס הדופמין.

דופמין הוא נוירוטרנסמיטר מתוחכם, שפועל במוח גם באופן דמוי הורמון.

יש לו תפקיד משמעותי בלמידה, בזיכרון, בקשב, בתנועה, בוויסות מצב הרוח ובעיקר במוטיבציה ובהנעה לפעולה.

אבל הנה הדבר החשוב באמת להבין:

דופמין קשור לא רק להנאה, הוא קשור להנעה. (מוטיבציה)

כלומר, התחושה שיהיה לי טוב, שאצליח, שמשהו מספק מחכה לי בסוף הדרך,

המוטיבציה היא זו שעוזרת למוח להתניע.

אצל ילדים עם הפרעת קשב, מערכת הדופמין פועלת אחרת.

ולכן משימות שאין בהן עניין, סיפוק מיידי, הצלחה מהירה או ריגוש דורשות מהם מאמץ עצום.

וכשהם חווים שוב ושוב: הערות, ביקורת והשוואות, תחושת הכישלון שלהם גוברת ובגלל

הפער בינם לבין אחרים המוח שלהם נכנס למצב של התגוננות והמנעות;

ולכן, אם אנחנו רוצים לעזור לילד קשב לפתח מוטיבציה לא מספיק להגיד לו:״פשוט תשקיע״

או ״תתאמץ יותר״. צריך לעזור למוח שלו להרגיש שיש סיכוי להצליח.

אז מה כן יכול לעזור?

• לפרק משימות לחלקים קטנים וברורים; המוח מוצף פחות כשיש יעד קטן ומוגדר.

• לייצר חוויות הצלחה מהירות; גם הצלחה קטנה משחררת דופמין ומגבירה הנעה (מוטיבציה) להמשך.

• להפחית את ההשוואות לאחרים; השוואה מכבה מוטיבציה אצל ילדים שמרגישים ממילא "מאחור".

• לשלב עניין, בחירה ותנועה; למידה דרך משחק, מוזיקה, תחרות מול עצמו או תנועה פיזית מפעילה את מערכת התגמול במוח.

• ובעיקר- לשים לב לשפה שלנו

  במקום: ״למה לא התחלת?״

  אפשר לומר: ״מה יעזור לך להתחיל?״

  במקום: ״אתה חייב להתאמץ״

  אפשר: ״בוא נמצא דרך שהמוח שלך יצליח להיכנס לזה״.

כי הרבה פעמים, מה שנראה מבחוץ כמו חוסר מוטיבציה, הוא בעצם מוח עייף מכישלונות.

וילד כזה לא צריך עוד לחץ.

הוא צריך מבוגר אחד שיאמין בו ושיחזיר לו את התחושה

שיש טעם לנסות שוב.

והחברה שלי... לא היא לא הצטרפה אלינו לאפליקציית מדידת הצעדים- המוטיבציה שלה במקום אחר

נשמע לכם מוכר? רוצים לדעת עוד על המוח של ילד הקשב שלכם?

אשמח לתגובותיכם