תנו לו, תנו לו לטעות, תנו לו לנסות, לטפס בסולם שנראה קצת גבוה מהרגיל בגן השעשועים, לחתוך מלפפון לסלט, או להחליט עם אחותו על תורנות המדיח.
תנו לו לקרוא סיפור לאחיו הצעיר, תנו לו לבחור בעצמו את בגדיו ולהתקלח בעצמו.
גם כשהוא מבקש שתביאו לו כוס מים כי הוא עסוק, תשאלו האם יכול לקחת בעצמו.
אל תעשו בשבילו- יש גבול דק שעובר בין פינוק, הכלה והפגנת רגשות אהבה ההוריים לבין פינוק יתר- כשההורים עושים בשביל הילד שלהם דברים שהוא כבר יכול לעשות בעצמו...
למה זה חשוב?
ילד שמאפשרים לו, מפתח תחושת מסוגלות, הבטחון העצמי שלו גדל וגם- המוכנות שלו להתנסות באתגרים חדשים- תגבר.
זה אחד התפקידים ההוריים החשובים ביותר- להכין את הילד שלנו לחיים.
וכשאנחנו, ההורים מאפשרים לילד ליפול ולקום בעצמו-
אנחנו לא מזניחים אותו, לא מתעלמים ממנו- אלא, ממש מגדילים את יכולותיו העצמאיות.
אז תנו לו, תאפשרו לו להקריא סיפור לאחיו, ל"נפנף על האש" ביום העצמאות (בהשגחה כמובן), להכין בעצמו את הילקוט, גם במחיר שכחה של חפץ מסויים- דרך הבנת התוצאה, מתפתחת האחריות והעצמאות...