קיבלתי כמה וכמה שיחות טלפון השבוע מהורים הנמצאים בהדרכתי, וממשפחות מהעבר הלא רחוק. הכותרת בעיתון עשתה את שלה. הכותרת סיפרה על ההורים המעדיפים לחכות עוד שנה ולא להעלות את בנם/בתם לכיתה א' למרות גילם הכרונולוגי.
"כן", עניתי להם בחיוך, "כן, זה צעד נכון. אל תמהרו", תנו לילד שלכם עוד שנה בגן, שנה של אווירה חופשית יותר, שנה של הבשלה של המיומנויות החברתיות והרגשיות החשובות כ"כ להשתלבות הנכונה של הילד בבי"ס.
לחלק מההורים שהתקשרו יש גוזלים שאמורים לעלות כבר בספטמבר הקרוב לכיתה א'. יש ביניהם שעדיין אינם בשלים לגמרי, למרות שמבחינת הגיל הכרונולוגי שלהם הם מתאימים.
ואני נזכרתי בצעירת בנותי, אותה ילדת הפרעת קשב" מרחפת" שלי, שלו היה מישהו אומר לי אז ש"אין מה למהר", וכדאי ואף רצוי להשאירה עוד שנה בגן, להתחזק, להתחשל רגשית- שנות בי"ס היסודי שלה היו נראות אחרת לגמרי..
אז מה צריך הורה לבדוק בינו לבין עצמו לקראת העלייה לכיתה א? הרי מה אנחנו ההורים, רוצים? ילד עצמאי, ילד אחראי, ילד בשל ורגוע, ילד שמוכן מכל הבחינות להשתלב במסגרת הבית ספרית.
ומה הן כל אותן מיומנויות שלהן זקוק הילד בהיכנסו לבית הספר?
מיומנויות שכליות- קוגניטיביות: כל מה שיסייע לילד ללמוד לקרוא, לכתוב, להבין ולתרגל חשבון. מיומנויות מוטוריות – פיזיות: כל מה שקשור בתנועות הגוף, הליכה ריצה (מוטוריקה גסה), כתיבה וגזירה (מוטוריקה עדינה). מיומנויות רגשיות – דחיית סיפוקים, היכולת לעמוד בתסכול וכל מה שקשור בדימוי העצמי ובביטחון העצמי של הילד. מיומנויות חברתיות: איך מצטרפים למשחק?, מה עושים כשמסרבים לי?, האם אני מסוגל להמתין בתור במשחק? האם אני יודע לפנות למבוגר לבקש עזרה?
ומה התפקיד ההורי בשלב ההכנה לכיתה א?
לפיתוח היכולות המוטוריות: ספקו לילד הזדמנויות לטיפוס, זחילה, הליכה בשיווי משקל, רכיבה על אופניים. וגם הזדמנויות לעבודות עם צבע, גזירה, הדבקה ופלסטלינה.
לפיתוח היכולות השכליות- קוגניטיביות: דברו בשפה ברורה ותקינה, קראו יחד ספרים ושוחחו עליהם, שחקו במשחקי מילים (הפכים, דמיון, שוני) והשתמשו במושגים כמו יחס, שוויון, קטגוריות. שלבו בשיחות שלכם שאלות פתוחות המעודדות שיתוף ושיחה.
לפיתוח היכולות הרגשיות: עודדו את הילד להציע פתרונות לסיטואציות, אפשרו לו להסתדר בכוחות עצמו בסיטואציות, הביעו ודברו על רגשות, חזקו את הילד בחיזוקים חיוביים קונקרטיים. ("מה שעשית היה מוצלח", למשל)
לפיתוח היכולות החברתיות: הזמינו חברים אליכם הביתה וצאו למקומות מפגש מחוץ לבית. השתדלו לחשוף את הילד לבני גילאים שונים –החשיפה משפרת מיומנויות חברתיות, תווכו (הסבירו) סיטואציה במידת הצורך, הכינו את הילד מראש למעברים, לשינויים בתוכניות שתכננתם (הטרמה וגמישות), תנו לו להפסיד במשחק מולכם. כמה חשוב שההורה יכין כמיטב יכולתו את הילד לחיים. בעצם, הכנה לחיים מתחילה מיום היוולדו, ונמשכת לכל אורך חייו ובוודאי לקראת השינוי הגדול הזה שנקרא- מעבר לכיתה א, כל צעד שנעשה במהלך שנות חייו- מגדל את הילד, מחזק את הדימוי העצמי שלו ואת התחושה שהוא מסוגל להתמודד עם אתגרי החיים. ואם את כהורה חושבת שהילד אינו בשל במיוחד בתחומים החברתיים והרגשיים- הקשיבי אמא לתחושות הבטן שלך, אין מה למהר- חשוב לתת לילד בסיס רחב ככל האפשר ולחזק את כל 4 המיומנויות לפני העלייה לכיתה א' ובינינו- כולם בסוף, מסיימים י"ב שנים- חצי שנה לכאן או לכאן לא באמת משנה.
חשוב- חשוב- חשוב: ילד שקיבל טיפול ממרפאה בעיסוק לעניין המוטוריקה העדינה- כדאי לבדוק עמה את מוכנותו לכיתה א והאם יש צורך בתרגול של ריפוי בעיסוק כחיזוק נוסף לפני המעבר לכיתה א'.
ילד שקיבל טיפול מקלינאית תקשורת בכל הקשור להגייה, שליפת מילים והרחבת אוצר המילים- חשוב לבדוק את המשך הצורך במפגשים עם קלינאית תקשורת. פעמים רבות, הצורך בקלינאית תקשורת בגילאי הגן הינו מנבא ללקות למידה בתחום הקריאה והבנת הנקרא- חשוב לזכור זאת כשעולים לכיתה א' וליידע את הצוות החינוכי על כך.
לסיכום, המיומנויות שפירטתי הן אבני היסוד לבניית ילד כשיר ובטוח בעצמו העולה לכיתה א,- אין צורך למהר ולעלות "רק כי כל חבריו לשנתון עולים" במידה והילד מתקשה באחת מ- 4 המיומנויות ובעיקר המיומנויות הרגשית והחברתית. עוד שנה בגן יכולה לסייע לילד מאד בחיזוק המיומנויות הנדרשות.
החלטתם להעלותו לכיתה א ואתם תוהים כיצד לחזק אותו/אותה כעת? על כך בפוסטים הבאים
בקרוב, תיפתח סדנה להורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז, ADHD, מוזמנים ליצור איתי קשר לקבלת פרטים נוספים.
Comments