עוד קצת וזה נגמר...

הכל, הכל אני יכול בחופש הגדול... את זה שרים הילדים ותכל'ס- גם מיישמים.

וומה איתנו- ההורים?

רוב ההורים שאני משוחחת איתם- מרגישים דווקא עכשיו, בישורת האחרונה של החופש הגדול, מרוקנים ועייפים, וכבר אין להם כוח "לשרוד" את השבועיים שנותרו.

חשוב לזכור ילד בעל הפרעת קשב זקוק למסגרת גם כשאין מסגרת.

אפשר להיעזר בלוח חודש אוגוסט (שמצורף לכם בהמשך) - כמובן בהתמקדות בשבועיים הקרובים ולתכנן פעילויות מרכזיות שעומדות בתקציב שעוד נשאר, כולל ימי מנוחה בבית.

שבצו בלוח הזה גם מתי מצטיידים לבי"ס ורוכשים את הציוד החסר.

וגם- לא פחות חשוב: סמנו מתי מתחילים להחזיר את שעות השינה לשגרה.

המלצה: התחילו בכל ערב בשבוע האחרון של אוגוסט להקדים את שעת הכניסה לחדר ולמיטה של הילד ברבע שעה בכל ערב- וכנ"ל השתדלו להעיר אותו רבע שעה מוקדם יותר...

מיום ליום תצברו בסה"כ כשעה- שעה וחצי של שעת שינה מוקדמת יותר.

למה זה כ"כ חשוב?

כשיש מסגרת מסויימת של לוחות זמנים ופעילויות מרכזיות ידועות; קל יותר לילד להתארגן לקראתן, להרגיש בטוח שיש איזושהי מסגרת ש"שומרת" עליו גם אם היא "רק" תוכנית לבילוי משפחתי עם ההורים.

תחשבו על זה; במשך שנת הלימודים הילד יודע שבבוקר הולכים לבי"ס, אח"כ יש מועדונית/צהרון (לצעירים שבהם), ארוחת צהריים. ואחר הצהריים עיסוקים שונים שכוללים חברים, חוגים, שיעורים פרטיים ועוד- ובחופש - דבר מכל זה לא מתקיים, ושום דבר אינו ידוע וקבוע- מה שיוצר אי שקט פנימי במיוחד אצל הילדים בעלי הפרעת הקשב (ADHD) שלנו.

הבנת מושגי הזמן מתפתחת יחסית בגילאים מאוחרים ובד"כ הילדים בגילאי בי"ס היסודי אינם נעזרים בשעון בעצמם, אלא- בעזרתנו.

ככל שאנחנו ההורים נסייע לילד להבין את מושגי הזמן, ובמיוחד בשבועיים הקרובים יחד עם ההכנות לחזרה ללימודים, כך נסייע לילד להשתלב בחזרה במסגרות החינוכיות בקלות יותר.

עוד על החזרה ללימודים- בפוסטים הבאים.