חלק מהרשויות חוזרות לשגרה, שגרה שכולנו זקוקים לה.
שגרה שבה נצליח מעט להתנתק מעדכוני החדשות, שגרה שבה נצליח להפחית מעט את רמת החרדה.
בימים אלה, אני מסתכלת על היום שלפני וקובעת בו איים קטנים של יציבות- פעילות ספורט כלשהי, הפוגה עם ספר או מוסיקה, צפייה בתוכנית טלוויזיה אחרת מהחדשות הרצות 24/7 ועוד סימנים שקיימים סביבי כל הזמן- בכל מצב, כמו השמש שזורחת לנו בכל בוקר והעץ שבגינה...עוגנים קבועים שקיימים מכוחו של הטבע או מתוך שקבעתי אותם לעצמי כדי להתנהל בתוך הכאוס שמסביב בזהירות, בשפיות.
ואם אני כמבוגר זקוקה לאיי היציבות האלה, הילדים שלנו זקוקים להם על אחת כמה וכמה.
הילדים שלנו מאד זקוקים לשגרה, שבו איתם, צרו איתם את לוח הזמנים ליום- יומיים הקרובים;
מה טוב בזה?
* זה משדר רגיעה ומוגנות (גם אם חלקית מאד מאד..)
* זה יראה לילדים שאתם בשליטה ( גם אם בתוך תוככם פנימה אינכם חשים כך..)
* זה יחזיר קצת את האמונה שלהם בנו ובעצמם- היו המבוגר האחראי שמנהל עבורם את הסיטואציה הקשה שסביבנו....
לא, אין הכוונה ממש לרשום איתם את כל הפעילויות של הימים הקרובים, כי בינינו- הארעי יותר קבוע בחיינו כעת, אבל הכוונה היא כן לרשום מאגר פעילויות אפשרי בנוסף לשעות הלימוד המתקיימות באופן פרונטלי או היברידי.. רשמו יחד איתם את הדברים הקבועים שכן תעשו מדי יום, גם אחרי שנשמעה אזעקה באזורכם ויצאתם בבטחה מהממ"ד... ואל תשכחו להכניס לרשימת הפעילויות שלכם- נשימות, הרפייה או כל דבר שעוזר לכם ולהם מעט להירגע.
בתקווה לחזרה קרובה לשגרה בטוחה ורגועה לכולנו ולשובם של החטופים והנעדרים בשלום.